<h1>תניא רבתי סימן נ"ח</h1>
<h2>דף קט.</h2>
תנו רבנן חייב אדם לשמח את ביתו ברגל שנאמר (דברים ט"ז) ושמחת בחגך. במה משמחן. אנשים בראוי להם דהיינו ביין. ונשים בראוי להן דהיינו בבגדים הראוין להן. תניא רבי יהודה בן בתירא אומר בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר. שנאמר (דברים כ"ז) וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת. עכשיו שאין ביהמ"ק קיים אין שמחה אלא ביין. שנאמר (תהלים ק"ד) ויין ישמח לבב אנוש. מצאתי בשם בעל היראים ז"ל. למדנו מכאן שכל שמחה הראויה לאדם וכל דבר שמחה המשמחו חייב אדם לעשות ברגל בכל דבר שלבבו מוצא שמחה וקורת רוח. כאכילה ושתיה וטיול וכל דבר ששמחה היא לו חייב לעשות. וכשם שחייב לשמוח בעצמו כך חייב לשמח בניו ובנותיו ובני ביתו. שנאמר ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך. וכשם שחייב לשמח בניו ובני ביתו. כך חייב לשמח את אחרים עמו. שנאמר (דברים ט"ז) והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך. אמר הקב"ה ארבעה בני בית יש לי. לוי. גר ויתום. ואלמנה. וארבעה בני בית יש לך. בנך. ובתך. ועבדך. ואמתך. אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך. וכן בעזרא הוא אומר (נחמיה ח') לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו.
